נפגעי פוסט טראומה שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי עשויים להיות זכאים לקצבת נכות המקלה על הקושי היום יומי אותו הם חווים.
המאמר הבא ידון סביב נושא אחוזי הנכות בגין פוסט טראומה.
מה זה פוסט טראומה?
פוסט טראומה היא הפרעת חרדה פסיכיאטרית המעלה תופעות לוואי נפשיות ופסיכולוגיות הנגרמות כתוצאה מאירוע טראומתי.
מהו אירוע טראומתי?
כל אירוע שגרם לתחושת חרדה עבור אותו אדם, בין האירועים המרכזיים עולים, מלחמה, תאונות דרכים, פעולות טרור, תקיפות מיניות, התקפות טילים, לידה קשה, אלימות או אובדן פתאומי של אדם אהוב.
התמודדות עם מצב זה עלולה להזיק באופן משמעותי על חיי היום יום וליצור קושי ממשי לתפקד בתחומים שונים.
בשנים האחרונות, המודעות לפוסט טראומה עלתה ואנשים החלו להכיר בקשייהם הנפשיים והפיזיים איתם הם מתמודדים ולדרוש זכויותיהם ופיצוייהם עבור כך.
אחוזי נכות עבור פוסט טראומה
במקרים של הפרעת פוסט טראומה אחוזי נכות נקבעים על ידי ועדות רפואיות, בין אם מדובר בנפגע בשירות צבאי המבקש קבלת אחוזי נכות ממשרד הביטחון ובין אם מדובר בנפגע הפונה עם פוסט טראומה לביטוח לאומי.
הליך הוועדות הרפואיות זהה ומטרתן להתרשם ממצבו הרפואי של הנפגע ולקבוע את אחוזי נכות פוסט טראומה המגיעים לו.
מה קורה בפוסט טראומה בעקבות אירוע נזיקי?
במקרה נזיקי כמו תאונת עבודה, תאונה ברחוב, בבית ספר, במסגרת ספורטיבית או רשלנות רפואית, כתב התביעה יוגש נגד המזיק או החברה.
כתב התביעה יכלול חוות דעת רפואית מטעם פסיכיאטר מומחה שיעמוד על הקשר הסיבתי שבין האירוע הנזיקי לפוסט טראומה.
יצוין, כי מעבר למצבו הנפשי ולשיעור נכותו, הנפגע יצטרך להוכיח כי עבר אירוע טראומתי וכי אירוע זה גרם לנזקיו הנפשיים במטרה שיוכל לקבל בגין פוסט טראומה אחוזי נכות.
מהם התנאים לזכאות באחוזי נכות בגין פוסט טראומה?
- ייקבעו עבורו אחוזי נכות עבור פוסט טראומה שלא יפחתו מ – 60% עבור ליקוי רפואי ספציפי או לחלופין, אחוזי נכות של 40% עבור מספר ליקויים, כולל ליקוי רפואי אחד המזכה ב- 25% נכות ומעלה.
- הנפגע בעל כושר עבודה של 50% ומטה, יחד עם שיעור הכנסה נמוך מ- 60% מהשכר המוצע במשק.
מהי דרגת הנכות שנפגעי פוסט טראומה יכולים לקבל מביטוח לאומי?
עד 5% – אנשים שהוכרו בעלי הפרעה נפשית מזערית שלא פוגעת בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
10% – אנשים שהוכרו עם הפרעה נפשית אובייקטיבית קלה אשר פוגעת מעט בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי . כלומר, הפרעה שאירעה אצל אדם ספציפי ללא הנחה כי האירוע בעל מאפיינים טראומתיים.
20% – הפרעה נפשית אובייקטיבית וסובייקטיבית הפוגעת באופן ניכר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי. כלומר, ניתן להניח כי כל אדם שהיה חווה את אותו מקרה היה חווה אירוע בעל מאפיינים טראומתיים.
30% – קיימים סימנים קליניים ברורים ואובייקטיבים להפרעה הפוגעות באופן ניכר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
50% – קיימים סימנים קליניים ברורים, אובייקטיבים וקבועים להפרעה הפוגעת באופן משמעותי בקשרים בין אישיים, בסף הגירוי, הפרעות בחשיבה ובריכוז אשר פוגעות באופן משמעותי ביותר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
70% – קיימים סימנים קליניים ברורים ואובייקטיבים להפרעה נפשית קשה הפוגעת ביחסים בין אישיים, ביכולת לבחינת המציאות וביכולת השיפוט, ירידה בסף הגירוי אשר פוגעות באופן קשה ביותר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
100% – המצב החמור ביותר, מצב בו באופן מוחלט אין ביכולתו של הנפגע לתפקד באופן עצמאי וקיים צורך בסיוע יום יומי או באשפוז.
מה עם הפרעת דחק פוסט טראומטית?
מצבים בהם לא קיימים סימנים גלויים של מוגבלות.
הפרעה זו הוכרה כהפרעה שעלולה לגרום למגבלות תעסוקתיות שונות באופן שווה להפרעה שנראית לעין.
בהתאם לכך הביטוח הלאומי מאפשר לאנשים אלה לקבל אחוזי נכות המזכים אותם בקצבת נכות.
בסיכומו של דבר, אחוזי נכות בגין פוסט טראומה מסייע לנפגע לממש את הזכויות הניתנות לו מצד המדינה.
במידה ונפגע לא מרוצה מאחוזי הנכות שהמוסד לביטוח לאומי אישר לו, באפשרותו לערער על קביעה זו בפני סמכויות שונות ובהן ועדת העררים ובית הדין לענייני עבודה.