האבחנה בין עו”ד לנוטריון

מאמר יעסוק באבחנות שבין עו"ד לבין נוטריון .חוק הנוטריונים הגדיר סמכויות רבות לנוטריון, סמכויות שבמהותן חופפות את סמכויות עוה"ד. 

הדרך לאבחנה נוגעת בפן המחשבתי/נפשי, ופה אנסה לתחום את קו הגבול ביניהם.

אבחנה לגבי היחס מבחינת הלקוח

במרבית מדינות העולם ניתן לראות גישה המכירה באבחנה ברורה מאוד בין עו"ד לנוטריון. האבחנה הראשונה שברצוני לגעת בה נוגעת ביחס בין הנוטריון ל – עורך דין נוטריון כאשר זה נוגע ללקוח. עו"ד, מטבעו, חש אחריות גדולה יותר כלפי הלקוח. אחריות זו באה לידי ביטוי בכך שעו"ד יבחר תמיד את עמדת הלקוח, קרי הוא מייעץ ללקוחותיו, עוזר להם לכלכל את צעדיהם, מחפש עבורם פרצות בחוק, מזדהה עימם באופן אבסולוטי.

עו"ד כמובן שלא ינהג שלא כדין וכל פעולותיו יעשו במסגרת החוק, אך חשוב להבהיר שרצונו הגדול הוא לתת תחושת סיפוק מלאה ללקוחותיו ולדאוג לצרכיו באופן מוחלט, תוך רצון עמוק לדאוג לאינטרסים של הלקוח ולדאוג לניצחונו.

נוטריון לעומת זאת מחויב להישאר ניטרלי. הלקוח של הנוטריון הוא החוק ועליו לנהוג אך ורק לטובת האינטרסים של החוק, ולדאוג לשמור על כך שהחוק יבוצע כראוי. עו"ד יחפש פרצות בחוק לטובת לקוחו, עורך דין נוטריון ידאג להפעלת וקיום החוק ללא כל פרצות או חיפוש קיצורי דרך.

אבחנה מבחינת דרכי חשיבה

בחלק הקודם דנו באבחנה כלפי היחס ללקוח. כעת נשאלת השאלה איך זה בא לידי ביטוי מבחינת צורת המחשבה שכל אחד מבעלי המקצוע צריך לפעול לפיו. כל אדם שטיפה בקיא ברזי מקצוע המשפט ידע לומר שאין צורך להיות גאון משפטי כדי להפוך לנוטריון. תכונותיו העיקריים של הנוטריון הם: יושרה, הגינות וגדולתו להגן על החוק כנגד כאלה המתרסים נגדו.

עורך-דין, מסביר שמחה כהן, מעצם הגדרת תפקידו חייב לחפש כל פרצה היכולה להגן על לקוחו, לתרץ את מעשיו (במשפט הפלילי למשל) או לשחרר אותו מחבויות מסוימות (במשפט האזרחי למשל) – כל זאת כמובן במסגרת החוק וע"י פירושו הנכון האפשרי. כל דו-משמעות בחוק פועלת, ע"פ החוק נגד מנסחו ולטובת הלקוח.

לדעתי כאשר עורך-דין הופך לנוטריון הוא חייב לסגל לעצמו דרך מחשבה שונה לגמרי מזו שהיה רגיל לה כעורך-דין. עו"ד, כאשר פועל בכובעו כנוטריון, חייב להפעיל מתג נפשי, קרי להבין שהלך המחשבה משתנה מקצה לקצה. עו"ד אינו יכול לעבוד יותר כרודף הצלחה גם אם זה בא על חשבון החוק אלא עליו לנקוט בדרך של יושר, הגינות והבנה שהלקוח הגדול ביותר שלו הוא החוק.

קשה לומר שמדובר בתפקיד קל ופשוט, וכאשר עו"ד מחליט לקחת עליו את המקצוע נוטריון עליו לדעת שאם לא יצליח להפעיל את אותו מתג נפשי שדיברתי עליו אז אין לו טעם להיכנס למקצוע.

עו"ד-נוטריון בארצות שונות

צורת המחשבה השונה בין שני המקצועות והיחס ללקוח מביא אותי להתייחס לסוגיה הבאה. גם פה עלינו לשים לב שבמדינות שונות אימצו את המודל של שוני מוחלט בין שני המקצועות.

ישנם מדינות שבהם יש לשכת עו"ד, המיועדת אך ורק לעו"ד. יש לשכת נוטריונים, המיועדת אך ורק לנוטריונים. במילים אחרות ופשוטות יותר : נוטריון הוא לא עו"ד ועו"ד הוא לא נוטריון. נשאלת שאלה מתבקשת: מהיכן הגיעה האבחנה? זוהי שאלה שהפסקאות הקודמות שציינתי עונות עליה.

גם במדינות היבשת השונות, ולאחר מכן בארצות העולם השונות, הבינו שמטעם השוני בתפיסת המחשבה האדירה בין שני המקצועות, יש צורך להפריד בעיסוק שלהם. נוטריון קיבל קשת רחבה של סמכויות, שלא קיימות אצלנו.

אני אנסה לתת דוגמא שתשקף את ההבדלים בין המקצועות: נוטריון רשאי לערוך צוואה. למה דווקא דוגמא זו? אמרנו שתפקיד הנוטריון הוא לשמור על אינטרס החוק, וכאשר אתה עורך צוואות, אתה חייב לשמור על האינטרס של אלה המבקשים לממש צו ירושה של אדם שנפטר, גם אם משאלתו האחרונה היא שהכספים יעברו למקום אחר. נוטריון ידאג לשמור על אינטרס החוק, ולוודא שהכספים יחולקו כסדרם.

סיכום: קיימים הבדלים בולטים מאוד בין נוטריונים לבין עו"ד. ההבדלים לאו דווקא באים לידי ביטוי במהות התפקיד אלא יותר בפן המחשבתי והנפשי ובשמירה על האינטרסים השונים.