עבור רוב האנשים ובייחוד בשנים האחרונות, מקום העבודה אינו רק מקור הפרנסה והביטחון הכלכלי, אלא הינו מעין בית שני שכן ומעבר לעבודה השוטפת, אנשים שוהים שעות רבות במקום העבודה, עם עובדים נוספים וחווים סיטואציות חברתיות ואישיות על בסיס יומי.
משכך, ניתן להבין כאשר מקום העבודה הינו, פעמים רבות, משמש כ"קרקע פוריה" לחיכוכים בין אינטרסים, למצבים חברתיים רגישים, לסכסוכים על רקע מקצועי ואישי ואף לשימוש בביטויים פוגעניים האחד כלפי השני, שלעיתים יהיו חמורים ומזיקים ויהוו בסיס איתן לתביעת דיבה.
הוצאת דיבה בעבודה- פוטנציאל פגיעה גדול יותר
הוצאת דיבה במקום העבודה, על פי רוב תוצא בהקשר של יכולותיו המקצועיות או כישוריו האישיים ולכן- אין פה רק פגיעה אישית והעלבת אדם, אלא אף סיכוי גדול לפגיעה במעמדו במקום העבודה ואולי אף במשרתו עצמה, בהכנסותיו ממנה ובסיכויי התקדמותו.
פוטנציאל הנזק גדול יותר, אף כאשר המדובר על מעסיק אשר עובד הכפיש אותו או את מקום העבודה ובייחוד בעידן הרשתות החברתיות והנזקים מפרסום לשון הרע על מעסיק או עסק, עלולים להיות הרסניים.
תביעת לשון הרע והוצאת דיבה במקום העבודה-היכן תוגש?
עו"ד חיה אביסרור שמעוני המופיעה ב- theblock מסבירה כי ככלל, תביעת לשון הרע והוצאת דיבה, הינה תביעה אזרחית נזיקית אשר תידון בבתי המשפט הרגילים (שלום או מחוזי), אך כאשר מדובר בהוצאת דיבה במקום העבודה, משמע מדובר בצדדים למערכת יחסי עובד מעביד ולכן הדין שונה:
- עובד שהוציא דיבתו של מעסיקו רעה וגם להיפך- יידון בבית הדין לעבודה.
- מעסיק שהוציא דיבתו של עובדו לשעבר רעה וגם להיפך- יידון בבית הדין לעבודה.
- עובד שהוציא דיבתו של עובד אחר או לקוח של החברה רעה- יידון בבית משפט השלום (או מחוזי)- מאחר ואין המדובר ביחסי עובד מעביד.
מתי תוגש תביעת לשון הרע והוצאת דיבה במקום העבודה?
עובד או מעסיק (או מנהל לצורך העניין), יוכל להגיש תביעה, אם:
- הפרסום במקום העבודה- שיש בו לשון הרע בכתב או בעל פה.
- יש בפרסום כדי לפגוע/ לבזות/ להשפיל /לפגוע במשלח ידו/ פרנסתו של הנפגע.
- יש תיעוד של הפרסום הפוגע – או של הפרסומים. בהקשר זה מומלץ לעובד "לאסוף" חומר לתביעה כנגד מעסיקו בדרך של הקלטה, שמירת מסמכים וכיו"ב (שהרי מרבית הסיכויים שעובדים אחרים לא יסכימו להעיד נגד המעסיק ולטובת העובד).
- בנוכחות אדם נוסף ויותר- חוץ מהפוגע והנפגע.
לא כל אמרה מהווה הוצאת דיבה
חשוב לשים לב ובייחוד כאשר המדובר על הוצאת דיבה במקום העבודה, כי לא כל אמרה או הטחת ביקורת תהווה לשון הרע אשר תזכה את התובע בפיצויים ובית הדין יבחן את נסיבות כל מקרה לגופו, תוך בחינת ההגנות בחוק (כמו טענת אמת דיברתי, ביקורת לגיטימית וכיו"ב).
פעמים רבות, יקבע בית הדין כי אולי ההתנהגות "לא הייתה נעימה ואף מעליבה", אך היא נכונה ולגיטימית ואינה מהווה לשון הרע ולעיתים נראה סיטואציות דומות, בהן ההכרעה הייתה שונה בהתאם לנסיבות המקרה. כך למשל:
- מעסיק אשר בפגישת עבודה בנוכחות 5 עובדים ומנהלים נוספים, העביר ביקורת שלילית וחמורה מאוד על תפקודו של העובד, טען כי אינו מקצועי דיו, גרם נזקים לעסק בהתנהלותו וכיו"ב, מה שגרם לעובד לביזוי והשפלה רבה:
- אם הביקורת נכונה והעובד באמת אינו מקצועי וגרם נזקים- אין הוצאת דיבה.
- אם הביקורת שקרית ונאמרה מתוך כוונה לפגוע סתם בעובד- יש הוצאת דיבה.
2. מעסיק אשר נתן המלצת עבודה שלילית למקום עבודה חדש שבו העובד מבקש לעבוד:
- אם העובד אכן היה עובד גרוע- אזי המעסיק לא משקר ולגיטימי שיאמר את האמת למעביד החדש ואין המדובר בהוצאת דיבה.
- אן העובד היה עובד טוב והביקורת השלילית נובעת מטעמי נקם גרידא- יש הוצאת דיבה.
בכל הקשור להוצאת דיבה במקום העבודה ומאחר והמדובר בסיטואציה רגישה מעצם הווייתה מאחרות, יש לבחון בכל מקרה, מה מקור הפגיעה וככל שאינה לגיטימית, יש להגיש תביעה מתאימה לבית הדין לעבודה או לבית המשפט.