השתלמות נוטריונים

ועדת הרישיונות, אשר הנה חלק מן מהמחלקה לרישוי נוטריונים, היא זו אשר מעניקה רישיון נוטריון ישראלי. סמכותה, כמו גם סמכויותיו של הנוטריון, קבועה בחוק הנוטריונים. סעיף 2 (ג) לחוק, קובע כי הועדה רשאית להתנות את מתן הרישיון, בהשתתפות בהשתלמות מקצועית. באוגוסט 2003, הוחלט להפוך השתלמות זו לתנאי חד משמעי לקבלת רישיון נוטריון.

כל עורך דין המעוניין כי בקשתו לרישיון תתקבל, חייב לפנות, טרם קבלת הרישיון, לאחד מן המוסדות המוכרים על ידי הועדה לעריכת השתלמות נוטריונים, להירשם ולהשתתף בהשתלמות אשר הנה בת 8 שעות אקדמיות.

ועדת הרישיונות הכירה במכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין כמוסמך לערוך השתלמות נוטריונים וכמו כן הכירה, במכון להשתלמות עורכי דין באוניברסיטת תל אביב.

במסגרת ההשתלמות תינתן הרצאת מבוא ויוקדשו מספר שעות ללמידה יסודית של הכנת האישורים הנוטריונים השונים. כמו כן, יכלול הקורס שיעור בדבר החקיקה המסדירה את הפעילות הנוטריונית והרצאה לגבי סוגיות שונות בעבודה הנוטריונית.

על דרישת ההשתלמות

הנוטריון אוחז בידיו סמכויות בעלות חשיבות רבה, כאשר סעיף 19 לחוק מלמדנו על כוחו של האישור הנוטריוני בהליכים משפטיים. לאור זאת, ניתן להבין מדוע נקבעו בחוק, תנאים אשר רק בהתקיימם, יוכל עורך דין, לקבל רישיון נוטריון. תכלית התנאים אינה להקשות על המבקשים לשמש כנוטריונים, אלא לשמור על המוסד הנוטריוני, מקצועי ואיכותי.

זו הסיבה אפוא לקביעה כי רק עורכי דין בעלי וותק של עשר שנים לפחות, יוכלו לקבל רישיון נוטריון. לצד דרישה זו, העניק המחוקק לוועדת הרישיונות, את הסמכות להתנות את קבלת הרישיון, בהשתלמות מקצועית.
במרוצת השנים, מאז חקיקת החוק ב- 1976, התגבשה התובנה כי השתלמות קצרה אך מקיפה של עורכי דין, המבקשים להיות נוטריונים, תוכל להבטיח את ביצוען של הסמכויות הנוטריוניות, באופן המקצועי והמדויק ביותר.

לכן, החל מאוגוסט 2003, הפכה ההשתלמות לעניין שבחובה, כאשר כל עורך דין, יכול לבחור את מועד ההשתלמות הנוח לו, כל עוד ישתתף בהשתלמות, עד למועד קבלת הרישיון.

מה כוללת השתלמות נוטריון?

ההשתלמות לה נדרשים עורכי דין, המעוניינים לקבלת רישיון נוטריון, אינה השתלמות ארוכה, אלא קורס בן 8 שעות, אשר מטרתו להקנות את הידע הנדרש, לביצוען של הסמכויות הנוטריוניות. המרצים בקורס הם נוטריונים, בעלי ניסיון רב במקצוע, אשר יכולים להעניק מן הידע והוותק שלהם, לעורכי הדין העתידים להיות נוטריונים.

ההשתלמות מתחלקת לחמישה חלקים מרכזיים:

1. חלק המבוא: פתיחת הקורס היא כמובן בחלק המבוא, אשר תפקידו לתת רקע על תולדות מוסד הנוטריון בארץ. אמנם, הדין החל כיום הוא חוק הנוטריונים, אך דרכו של מוסד הנוטריון בישראל, החלה כבר בתקופה העות'מאנית.
2. למידה פרקטית: נוטריון חייב להכיר את הסוגים השונים של האישורים הנוטריונים והתנאים למתן כל אישור. בחלק זה של ההשתלמות, יכירו עורכי הדין כיצד נותנים שירותי נוטריון כגון אימות חתימה, תרגום נוטריוני ואישור חיים, כיצד מזהים את מבצע הפעולה, בודקים את כשירותו וכדומה.
3. שכר נוטריון: חלק חשוב מן ההשתלמות הוא הכרת נושא שכר הטרחה. תעריפי השירות הנוטריוני הם אחידים, על מנת לשמור על הנגישות לכלל הציבור.
4. חקיקה: חוק הנוטריונים ותקנותיו, הם החיקוקים המרכזיים המסדירים את פעילות מוסד הנוטריון, אך ישנם גם נוספים כגון חוק הירושה, אמנת האג, (אפוסטיל), חוק יחסי ממון בין זוג ועוד.
5. סוגיות שונות: החלק האחרון של השתלמות נוטריון, הוא הרצאה הכוללת בין השאר הכרה עם כללי האתיקה החלים על נוטריונים והסבר על שיפוט משמעתי.

הגשת בקשה לרישיון

עורכי דין העומדים בקריטריונים שבחוק, יכולים להגיש בקשה בכתב, לקבלת רישיון נוטריון, אל וועדת הרישיונות. לבקשה יש לצרף תצהיר ובו מפרט המבקש, את ניסיונו בעריכת הדין, לשם הוכחה כי עומד הוא בדרישת הוותק של עשר שנים במקצוע.

למעט מקרים חריגים, עמידה בקריטריונים, פירושה קבלת רישיון. טרם תעניק הועדה את הרישיון, עליה לפרסם את שמות המועמדים, בכדי לאפשר הגשת התנגדויות.

הועדה לא תסרב לבקשת עורך דין לקבל רישיון נוטריון בשל התנגדות, אלא לאחר ששמעה את טענותיו. למותר לציין, כי התנגדויות לא מנומקות או חסרות כל בסיס, נדחות על הסף, מבלי לערב את עורך הדין המבקשת. בעת מילוי הבקשה, ישים לב המבקש, למסמכים שיש לצרף, בפרט אם הוא קיבל את רישיון עריכת הדין בחו"ל או אם רכש את מרבית ניסיונו בחו"ל.

לסיכום, קבלת רישיון נוטריון מותנית בעמידה בקריטריונים שנקבעו בחוק הנוטריונים. אחד מהם הוא השתלמות מקצועית, אשר הפכה לעניין שבחובה. ההשתלמות היא בת 8 שעות וכוללת הרצאות בכל תחומי העבודה הנוטריונית. עורך דין אשר הגיש בקשה לקבלת רישיון נוטריון, יכול להשתתף בהשתלמות, עד לקבלת הרישיון.