התיישנות בדיני בנקאות

כמה זמן היא תקופת ההתיישנות בתביעה בנקאית? ממתי מתחילים לספור אותה? מה דינה של תביעה שהוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות? ומה הדין במקרה של תביעה בגין יתרת חובה החורגת מהמסגרת? על התיישנות בדיני בנקאות – במאמר שלפניכם.

חוב לבנק הוא דבר נפוץ מאד. אדם לוקח הלוואה מהבנק, לא מצליח להחזיר בזמן, ונכנס למערבולת של ריביות המצטברות ככל שעובר הזמן.

לעתים הריבית שמצטברת עם השנים גבוהה בהרבה מסכום הקרן, והסיכוי של הלווה להחזיר את החוב הולך וקטן. הבנקים, מצדם, אינם ממהרים תמיד לתבוע את החוב. הם עשויים להמתין עד שהחוב יתפח על ידי הריבית, ורק אז להגיש תביעה על סכום גבוה הכולל את הריבית. עם זאת, הבנק אינו יכול להשהות את התביעה מעבר לתקופת ההתיישנות – כפי שאסביר מיד.

תקופת ההתיישנות

דין ההתיישנות מפורש בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958: "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא – (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים (2) במקרקעין – חמש-עשרה שנה" תביעה בנקאית הנוגעת לחוב כספי היא תביעה בשאינו מקרקעין, ועל כן תקופת ההתיישנות עבורה היא 7 שנים. כעבור 7 שנים, הבנק מאבד את זכותו לתבוע את החוב הכספי. תביעה שמוגשת לאחר תקופת ההתיישנות נדחית על הסף בבית המשפט.

דין ההתיישנות אינו מתחשב בגובה החוב הכספי, וגם אם הנתבע חייב לבנק סכום כסף גדול, הבנק לא יוכל לתבוע אותו לאחר תום תקופת ההתיישנות.

בפסק דין שניתן בשנת 2012 [ת"א 2386/08 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' מלכה לביא] דחה בית המשפט תביעה על סך 2,500,100 ₪, מחמת שהוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות. הרציונאל בדין ההתיישנות הוא משולש: ראשית, אין זה הוגן לחייב את הנתבע לשמור את הראיות ואת העדים להגנתו במשך כל כך הרבה שנים. הצדק מורה כי בשלב כלשהו אדם צריך להיות משוחרר מן החשש להיתבע.

שנית, דין ההתיישנות מתמרץ את התובע להגיש את התביעה בזמן. שלישית, האינטרס הציבורי הוא שבית המשפט יעסוק בעוולות 'אקטואליות' ולא באירועים ישנים.

ממתי מתחילים לספור את תקופת ההתיישנות?

הזמן ממנו מתחילים לספור את תקופת ההתיישנות קבוע בסעיף 6 לחוק: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה" מהו היום שבו נולדה עילת התובענה?

כשמדובר בעילה נזיקית – הזמן בו מתחילה עילת התובענה הוא הזמן בו המזיק גרם את הנזק לניזוק. למשל, אדם שפגע ברכושו של הזולת או בגופו, עילת התביעה נולדת ברגע הפגיעה. כמו כן, אדם המפר הסכם, הרגע בו עילת התביעה נולדת הוא רגע הפרת ההסכם. באותו אופן, אדם שלווה כסף לזמן קצוב וחלף מועד הפירעון, רגע חלוף מועד הפירעון הוא הזמן בו נולדה עילת התביעה.

משום כך, כאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק לזמן קצוב, תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מהיום בו הוא היה צריך להחזיר את ההלוואה לבנק ולא החזיר.

תקופת ההתיישנות בתביעה בגין יתרת חובה בבנק

בשונה מתביעה נזיקית, תביעה על הפרת חוזה או תביעה על אי החזרת הלוואה בזמן קצוב, בהן ברור מתי נולדה עילת התביעה, כאשר מדובר על יתרת חובה מחוץ למסגרת בבנק, לא ברור מתי נולדה עילת התביעה.
לא כל חריגה מינימלית נחשבת עילה לתביעה משפטית, ולכן אין מועד חד משמעי בו נולדת עילת התביעה. אם כן, ממתי מתחילה תקופת ההתיישנות במקרה של חריגה מהמסגרת?

את התשובה לכך נתנה הפסיקה בקובעה כי המועד בו נתקבל המכתב הראשון מהבנק על יתרת החובה הוא המועד בו נולדה עילת התביעה. משמעות הדבר היא כי אם יעברו 7 שנים ממועד זה ועדיין לא תוגש התביעה, הבנק כבר לא יוכל להגיש אותה.