הצד המשפטי של הטרגדיה: התמודדות עם רשלנות בלידה

לידה היא אירוע מרגש ומכונן בחיי כל זוג ומשפחה, אך לעתים הופכת לחוויה טראומטית בשל רשלנות רפואית. רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזק הן ליילוד והן ליולדת. בשני המקרים ניתן להגיש תביעה לפיצויים בשל הנזקים שנגרמו במהלך הלידה.

מהי רשלנות רפואית בלידה?

החוק בישראל מחייב את כלל אנשי המקצוע, ובתוכם אנשי צוות רפואי, לנקוט ברמת מיומנות וזהירות סבירה. סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר רשלנות כמעשה או מחדל החורגים מהתנהגות סבירה בנסיבות נתונות. בהקשר הרפואי, רשלנות מתבטאת במתן או הימנעות מטיפול החורג מרמת הזהירות הסבירה המצופה מאיש מקצוע מיומן.

בתחום הלידה, על הצוות הרפואי מוטלת חובת זהירות מוגברת כלפי היולדת והיילוד, הכוללת מתן טיפול מיטבי ויידוע מלא על אפשרויות הטיפול. הפסיקה הישראלית הדגישה לאורך השנים את חשיבות הסטנדרט הגבוה בתחום זה, בשל הרגישות והסיכונים הכרוכים בתהליך הלידה.

באילו נסיבות ניתן לטעון לרשלנות רפואית בלידה?

רשלנות יכולה להתרחש בכל שלב – לפני הלידה, במהלכה או לאחריה. תביעות רשלנות בלידה עשויות לנבוע ממגוון סיבות, כגון: התערבות לא נאותה של הצוות המטפל, בחירת טכניקת לידה שגויה, מעקב לקוי אחר מצב האם והעובר, עיכוב בקבלת החלטות קריטיות, זיהומים במהלך הלידה, אי-קבלת הסכמה מדעת מהיולדת ועוד. חשוב להדגיש כי זו אינה רשימה סגורה ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו.

האם כל רשלנות רפואית בלידה תזכה בפיצויים?

לא, על התובעים מוטלת החובה להוכיח שלושה יסודות מרכזיים:

1. קיומה של רשלנות
2. קשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק
3. קיומו של נזק

כאמור, ראשית יש להוכיח כי הצוות הרפואי אכן חרג מסטדנרט הזהירות הסביר. חשוב להדגיש כי בחינת הרשלנות נעשית על סמך המידע והממצאים שהיו בידי הצוות הרפואי בזמן הלידה ולא ניתן להסתמך על נתונים שהתגלו בדיעבד. גם אם הוכחה רשלנות, יש להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. הוכחת הקשר הסיבתי היא לעתים קרובות האתגר המשמעותי ביותר, שכן יש להראות כי הנזק נגרם כתוצאה ישירה מהרשלנות ולא מגורמים אחרים או מסיבוכים טבעיים של הלידה.

על אילו נזקים ניתן לתבוע פיצוי במקרי רשלנות רפואית בלידה?

מקרי רשלנות רפואית בלידה עלולים לגרום לנזקים הן אצל היילוד והן אצל היולדת. הפיצויים במקרים אלו עשויים לכלול התייחסות למרכיבים שונים כגון כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, עלויות טיפול רפואי ושיקומי, התאמות נדרשות לאורח החיים ועוד. במקרים של נזק מתמשך, כמו במקרה של פגיעה נוירולוגית ביילוד, הפיצויים עשויים לכלול גם הערכה של צרכים עתידיים לאורך כל חיי הנפגע.

כיצד מגישים תביעה בעילת רשלנות רפואית בלידה?

הגשת תביעת רשלנות בלידה מחייבת תהליך הכולל איסוף מידע רפואי מקיף על הליך הלידה על מנת לעמוד על התנהלות הצוות הרפואי בזמן אמת, השגת חוות דעת רפואית מומחה באשר לעילת התביעה, וזיהוי הגורמים האחראים. במרבית המקרים בית החולים יגיש חוות דעת רפואית נגדית מטעמו. התהליך עשוי לקחת זמן רב עד למתן פסק דין מחייב. לעיתים מגיעים הצדדים להסכם פשרה, דבר אשר מקצר את זמני ההליך.

את מי ניתן לתבוע בעילת רשלנות רפואית בלידה?

ברוב המקרים התביעה תוגש כנגד המוסד הרפואי בו התבצעה הלידה, כאשר יש שלוש אפשרויות מרכזיות:

1. בתי חולים המשתייכים לקופת חולים – התביעה מוגשת נגד הקופה
2. בתי חולים ממשלתיים – התביעה מוגשת נגד משרד הבריאות.
3. בתי חולים פרטיים – ניתן לתבוע ישירות את המוסד הרפואי.

במקרים חריגים ניתן לתבוע באופן ישיר אף את הצוות הרפואי המטפל.

תוך כמה זמן יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

חוק ההתיישנות קובע מסגרות זמן ברורות להגשת תביעות רשלנות בלידה ומבחין בין תקופת התיישנות  עבור נזקים לילד ולאם:

• בגין נזק ליילוד יש להגיש תביעה עד 7 שנים מגיל 18 (כלומר, עד גיל 25).
• במקרה של נזק לאם יש להגיש תביעה עד 7 שנים מיום קרות הנזק.
• פעמים רבות הנזק מתגלה רק במועד מאוחר יותר, במקרים כאלו יש להגיש תביעה תוך 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

חשוב לציין כי בעוד שחלוף הזמן עשוי לסייע בבירור העובדות ובהבנת מלוא היקף הנזק, במיוחד בנזקים הקשורים להתפתחות הילד, יש חשיבות רבה לפעול במהירות האפשרית כדי לשמר ראיות ולהבטיח את זכויות התביעה. המשמעות של חלוף תקופת ההתיישנות היא שלא ניתן יהיה להגיש תביעה.

המאמר באדיבות אבי שמואלי משרד עורכי דין לרשלנות רפואית.