אבות כיום הם שותפים פעילים בגידול ילדיהם, הם מחתלים, מקלחים, מאכילים, מוציאים מהגן, מלווים לכיתה א' ונוכחים עם הילדים במהלך היום-יום שלהם.
יחד עם השינוי המבורך הזה החלה גם מגמת שינוי בעשורים האחרונים ואבות החלו לדרוש משמורת משותפת, גם בלי הסכמת האם. לפניכם מדריך משפטי שירכז לפניכם את מה שחשוב לדעת כאשר מבקשים משמורת משותפת.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא ההגדרה בה השתמשו בעבר כאשר נקבעה חלוקה שוויונית בין שני ההורים, של נטל הטיפול בילדים לאחר הגירושין, הכוללת זמני שהות שווים או דומים בהם הילדים שוהים אצל כל אחד מהוריהם.
כיום, בתי המשפט לא משתמשים עוד במנוח משמורת משותפת, אלא במונח חלוקת אחריות הורית המוטלת על שני ההורים, ואין עוד משמעות לקביעת משמורת משותפת אלא לחלוקת זמני השהות של הילדים בין ההורים שיקבעו בהתאם לנסיבות של כל מקרה.
להכוונה משפטית וייעוץ מקצועי בנושאי משפחה לחץ כאן.
מתי ניתן לקבוע משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם?
משמורת משותפת, או ליתר דיוק זמני שהות שווים או דומים, כאשר אין הסכמה של האם, יקבעו לאחר הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או כריכת תביעה בבית הדין הרבני וניהול התביעה.
הנטייה של בית המשפט לענייני משפחה היא לקבוע זמני שהות שווים או דומים מתוך ההנחה המנחה לפיה זוהי טובת הילד, אלא אם יוכח בפניו כי לא ניתן לקיים זמני שהות שווים או דומים בנסיבות שהובאו בפניו ושקיומם יפגע בטובת הילד.
על אף שהנטייה היא לקבוע זמני שהות דומים לטובת הילד, חשוב לדעת כי ישנם מספר תנאים שצריכים להתקיים על מנת שהערכאה השיפוטית תקבע זמני שהות שווים או דומים גם ללא הסכמת האם, כפי שיובאו להלן:
היכולת של האב לקיים זמני שהות משותפים – בית המשפט יעתר לבקשה לקביעת זמני שהות שווים, כאשר האב יכול לשאת בנטל שווה או דומה של גידול הילדים. כך למשל אב שעובד במשמרות, נמצא בנסיעות ארוכות או עובד שעות ארוכות, יתקשה לשאת בנטל של גידול הילדים בזמני שהות שווים. במקרים אלה, חלוקת זמני השהות עשויה שלא להקבע באופן שווה, אלא בהתאם ליכולתו של האב לקיים זמני שהות.
מרחק מגורים מקסימלי – למרחק המגורים בין ההורים חשיבות רבה לקביעת זמני שהות שווים. על האב לגור במרחק סביר ממרכז חייו של הילד, המוסד החינוכי, החברים, החוגים וכו'. בית המשפט לא יטה לטרטר את הילד בין שני בתים רחוקים זה מזה במרחק שאינו סביר. אין קביעה חד משמעית לגבי הגדרת מרחק מגורים סביר. אמנם לרוב מדובר במרחק שלא יעלה על כ-20-30 קילומטר, אך זה תלוי במקום המגורים ובנסיבות כל מקרה לגופו.
מסוגלות הורית של שני ההורים – נקודת המוצא היא כי שני ההורים כשירים לגדל את ילדיהם, ולרוב לא תבחן מסוגלותו ההורית של אף אחד מההורים.
בקשה לבחון את מסוגלותו ההורית של אחד מההורים תתקבל רק בנסיבות חריגות בהן יובאו ראיות ממשיות בפני בית המשפט כי יש חשש שההורה השני נעדר מסוגלות הורית ויש לבחון זאת. במקרים אלה, עשוי בית המשפט לקבוע תנאים שונים למפגשים עם הילד, למשל תנאי לפיו ההורה יתראה עם הילד בנוכחות אדם נוסף, באמצעות מרכז קשר, בנוכחות עו"ס מטעם לשכת הרווחה וכו', ובמקרים חריגים במיוחד בית המשפט עשוי לדרוש גם בדיקת מסוגלות הורית של ההורה.
מאיזה גיל נקבעת משמורת משותפת גם בלי הסכמת האם?
חוק הכשרות והאפוטרופסות קובע את חזקת הגיל הרך לפיה ילד עד גיל 6 ישהה במשמורת אימו. מיקי חשמונאי מסבירה כי אף על פי כן ועל אף שהחזקה לא בוטלה באופן רשמי, לאור כך שכיום אין עוד משמעות למונח משמורת משותפת, כך גם חזקת הגיל הרך איבדה את משמעותה.
זמני השהות בין הילדים להוריהם נקבעים בהתאם לנסיבות כל מקרה, וזאת גם לפני שמלאו 6 שנים לילד, וכבר בגילאי 3-4 (ולעיתים אף בגילאים מוקדמים יותר, בהתאם לנסיבות) ניתן לראות מקרים רבים בהם נקבעו זמני שהות שוויוניים בין שני ההורים.
איך המשמורת המשותפת משפיעה על נטל תשלום המזונות?
הלכת בע"מ 919/15 קבעה נטל תשלום מזונות שווה בין הורים לילדים בגילאי 6-15, שהכנסותיהם דומות או שוות וחלוקת זמני השהות ביניהם היא שווה או דומה. לפיכך, קביעת זמני שהות שווים או דומים על ילדים בין גילאי 6-15, כאשר ההכנסות של הצדדים הן דומות, תשפיע על נטל תשלום המזונות ועשוייה להפחית אותו עד לכדי קיזוז מלא של נטל התשלום במקרים מסויימים.
משמורת משותפת לטובת הילד
בשורה התחתונה, בית המשפט רואה בקביעת זמני שהות שוויוניים או דומים כטובת הילד, וככל שהתנאים הבסיסיים של יכולת האב לקיים זמני שהות דומים ומרחק מגורים סביר בין ההורים מתקיימים, וכל עוד אין מניעה אחרת לקיומם, סביר להניח כי בית המשפט יקבע זמני שהות שווים או דומים בין ההורים.