סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר ראיות

הליך פלילי כנגד אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית, מתחיל בזימונו של אותו אדם לחקירה משטרתית. במקרים מסוימים, החקירה נפסקת, והתיק הפלילי נסגר, מבלי שהחשוד עומד לדין פלילי. אחת מהעילות לסגירת תיק פלילי היא חוסר ראיות, בה יתמקד מאמר זה.

סגירת תיק פלילי: מי מוסמך לעשות כן והאם מדובר בהחלטה סופית?

ישנם שלושה גורמים שמוסמכים לסגור תיק פלילי:

• חוקר משטרתי
• תובע משטרתי – כאשר מדובר בעבירה אשר בסמכות התביעה המשטרתית. בעבירות שכאלה, לתובע המשטרתי יש סמכות להגיש כתב אישום, וכן לסגור את התיק הפלילי
• פרקליט מפרקליטות המדינה – בעבירות אשר בסמכות פרקליטות המדינה, יכול הפרקליט המטפל בתיק להגיש כתב אישום, או לחילופין – לסגור את התיק הפלילי.

ואולם, יש להבהיר, שהחלטה לסגור תיק פלילי, בין אם היא מתקבלת על-ידי חוקר משטרתי, בין אם על-ידי תובע משטרתי ובין אם על-ידי פרקליט מפרקליטות המדינה, אינה מהווה סוף פסוק. אדם שנפגע מהעבירה הפלילית המיוחסת לנחקר, יכול, עד 60 ימים מיום קבלת ההודעה על סגירת התיק הפלילי, להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק.

אם ההחלטה לסגור את התיק מחוסר ראיות התקבלה על-ידי חוקר/תובע משטרתי, ניתן להגיש את הערר לפרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה אשר מונה למנהל תחום עררים. אם ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליט מפרקליטות המדינה, יש להגיש ערר לפרקליט המדינה. ההחלטה שמתקבלת בערר היא סופית, וניתן לתקוף אותה רק באמצעות עתירה לבג"ץ.

עילה של חוסר ראיות – בעייתית

אמנם, "בשורה התחתונה", גם עילה של חוסר ראיות סוגרת את התיק הפלילי, והחשוד לא עומד לדין. עם זאת, מדובר בעילה מעט בעייתית.

חוסר ראיות כלל לא מהווה בהכרח חוסר אשמה. עילת חוסר אשמה, בשונה מיתר העילות לסגירת תיק פלילי, מובילה למחיקת רישומו הפלילי של החשוד. סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר ראיות, לא מובילה למחיקת רישומו הפלילי של החשוד ומעידה על כך שעדיין ישנו ספק בחפות החשוד.

עקב כך, סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר ראיות יכולה לגרום לקשיים רבים בהמשך חיי החשוד – בעיקר, בקבלה למקומות עבודה, וכמובן לפגיעה בשמו הטוב, וכן בתחומים נוספים (למשל, הדבר עשוי להוביל לשלילת רישיון נשק מהחשוד).

האם ניתן לשנות עילה לסגירת תיק פלילי?

עקב הבעייתיות בסגירת תיק פלילי בעילה של חוסר ראיות, נשאלת השאלה האם ניתן לשנות עילה לסגירת תיק פלילי.

התשובה לכך היא חיובית. מכיוון שכאמור, העילה היחידה שמובילה למחיקת רישומו הפלילי של החשוד, היא עילת חוסר אשמה, הרי שאין כל טעם לבקש ולשנות כל עילה לסגירת תיק פלילי לעילה שהיא לא חוסר אשמה, ובוודאי שאדם שהתיק הפלילי נגדו נסגר בעילת חוסר אשמה, לא יבקש לשנות את העילה לעילה אחרת.

החשוד רשאי, עד 30 ימים מההחלטה על סגירת התיק הפלילי נגדו, לפנות לתביעה ולבקש ממנה לשנות את העילה לסגירת התיק. הסיכוי לקבלת הבקשה, יכול לגדול אם החשוד מציג ראיות שסותרות את הרעיון המרכזי שעמד ביסוד החשדות בתיקו, או מאירות אותו באור חדש, וכן עקב נסיבותיו האישיות של החשוד והיכולת של הרישום הפלילי לגרום לחשוד נזק משמעותי ביותר.

בנוסף לעובדה שסגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה מובילה, באופן טכני, למחיקת רישומו הפלילי של החשוד, הרי שהיא גם לא פוגעת בשמו הטוב, והוא נחשב לחף מפשע לחלוטין, לכל הפחות בעיני הציבור, מעסיקיו הנוכחיים/העתידיים וכדומה, ולכאורה אין כל ספק בחפותו.

לסיכום, תיק פלילי ניתן לסגירה על-ידי חוק משטרתי, תובע משטרתי או פרקליט מפרקליטות המדינה. אם ההחלטה לסגור התיק מחוסר ראיות התקבלה על-ידי חוקר/תובע משטרתי, יש להגיש ערר על החלטתם, לפרקליט מחוז/פרקליט מפרקליטות המדינה אשר מונה למנהל תחום עררים. אם ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליט מפרקליטות המדינה, יש להגיש את הערר לפרקליט המדינה.

את ההחלטה שמתקבלת בערר, ניתן לתקוף רק באמצעות עתירה לבג"ץ.

ואולם, עילה של חוסר ראיות היא מעט בעייתית, שכן היא לא מובילה למחיקת רישומו הפלילי של החשוד, ולמעשה אומרת שעדיין ישנו ספק בחפותו. לכן, אדם שנסגר תיק פלילי נגדו בעילת חוסר ראיות, יכול להיתקל בקשיים רבים, למשל בקבלה למקומות עבודה.

לכן, אותו אדם יכול לבקש מהתביעה לשנות את העילה לסגירת התיק, לעילה של חוסר אשמה. הסיכוי לקבלת בקשתו גובר אם החשוד מציג ראיות שסותרות את הרעיון המרכזי שעמד ביסוד החשדות בתיקו, או מאירות אותו באור חדש. גם נסיבותיו האישיות של החשוד, והוכחתו כי הרישום הפלילי יכול לגרום לו לנזק משמעותי ביותר – יכולות להגביר את הסיכוי לשינוי העילה לסגירת התיק הפלילי שהתנהל נגדו.