מי משלם לעובד שנפגע בתאונת דרכים במהלך שעות העבודה?

כשאדם נפגע בתאונת דרכים במהלך שעות העבודה, וכן בדרכו לעבודה או בדרכו חזרה ממנה – תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה. תארו לעצמכם כמה שליחי אופנוע נפגעים בתאונות דרכים כאלה, האם הן נחשבות גם לתאונות עבודה? ועוד, כנגד מי יכול העובד להגיש תביעת פיצויים במקרים מעין אלה?

תביעת פיצויים כנגד המעסיק

העובד יכול להגיש תביעת פיצויים כנגד מעסיקו, אם התאונה נגרמה עקב התרשלות של האחרון. למשל, אם עובד נסע, במהלך שעות העבודה ובמסגרתה, ברכב מטעם העבודה, ומעסיקו לא עדכן אותו בדבר פגם כלשהו ברכב, באופנוע או כלל לא ידע עליו, ועקב פגם זה נפגע העובד בתאונת דרכים או תאונת אופנוע – מדובר בהתרשלות של המעסיק.

תביעת פיצויים כנגד המעסיק יכולה להיות מוגשת כל עוד טרם חלפו 7 שנים מיום תאונת הדרכים. עם זאת, חשוב להבהיר שתשלום הפיצוי של הביטוח הלאומי (על כך יורחב בהמשך), מקוזז מתשלום הפיצוי של המעסיק.

בנוסף, אם תאונת הדרכים התרחשה לא רק עקב התרשלות של המעסיק אלא גם עקב התרשלות של העובד, נפסק לאחרון שיעור מסוים של אשם תורם, שגם מקוזז מתשלום הפיצוי של מעסיקו. עקב כך, צריך העובד להוכיח שהתאונה אכן נגרמה לו עקב התרשלות של המעסיק.

במידה שהמעסיק מבוטח בתוכנית ביטוח מסוג חבות מעבידים (אחריות מעסיקים), והעובד מוכיח שהתאונה אכן נגרמה עקב התרשלות של המעסיק, משלם האחרון רק את סכום ההשתתפות העצמית עבור חברת הביטוח שלו, ומי שמשלמת לעובד את הפיצוי במלואו היא למעשה חברת הביטוח.

תביעת פיצויים כנגד המוסד לביטוח לאומי

כאמור, עובד שנפגע בתאונת דרכים במהלך שעות העבודה יכול להגיש תביעת פיצויים גם כנגד המוסד לביטוח לאומי. הגשת תביעה זו, בשונה מהגשת תביעת פיצויים כנגד המעסיק, אינה תלויה בזהות האשם בתאונה.

עורך הדין יונתן סורקין מסביר כי הדבר שהעובד צריך להוכיח במסגרת הגשת תביעה זו, הוא שתאונת הדרכים שבה נפגע היא גם תאונת עבודה. יש להגיש תביעת פיצויים כנגד המוסד לביטוח לאומי בשנה הראשונה שלאחר התאונה.

אם הביטוח הלאומי אכן מכיר בעובד כנפגע תאונת עבודה, קמות לו מספר זכויות:

• דמי פגיעה: העובד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה במהלך התקופה שבה, עקב התאונה, הוא לא יכול לעבוד (בעבודתו הקודמת ובכל עבודה מתאימה אחרת, לפי אישור רפואי) ועד ל-90 ימים מלמחרת התאונה, לכל המאוחר. העובד צריך להגיש למוסד לביטוח לאומי תעודת אי כושר חתומה על ידי רופא, שנערכה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, כדי לקבל את דמי הפגיעה. אם לאחר 90 ימים מלמחרת התאונה, לעובד נותרה נכות, ייתכן שהוא זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה.

• גמלת נכות מעבודה: כדי לקבל גמלה זו, צריך העובד להופיע בפני ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, כדי שזו תקבע את דרגת הנכות שלו. אם לעובד נקבעים 20% נכות או יותר, הוא מקבל קצבה חודשית, ואם נקבעים לו 9%-19% נכות, הוא מקבל מענק חד פעמי. עם הגעת העובד לגיל המקנה לו זכאות לקצבת זקנה, הוא יכול לבחור בין האחרונה לבין גמלת הנכות. אם הוא בוחר בקצבת הזקנה, הוא זכאי גם למענק חד פעמי ששוויו 36 גמלות נכות מעבודה.

• קבלת טיפול רפואי בחינם: הפעולה שיש לעשות כדי לקבל טיפול רפואי בחינם, תלויה בסוג העובד: עובד עצמאי צריך לפנות לקופת חולים עם טופס ב.ל 283 בדבר בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים, ואילו עובד שכיר צריך לפנות לקופת חולים עם טופס ב.ל 250 בדבר הפנייה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי. ואולם, פעולות אלה אינן מבטיחות קבלת טיפול רפואי בחינם: הרופא שמטפל בעובד מטעם קופת חולים, הוא זה שקובע האם, עקב התאונה, לעובד נדרש טיפול רפואי בחינם, וכן מה סוגו ומה היקפו.

• שיקום מקצועי: אם הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה לעובד 10% נכות או יותר, ועקב נכותו אין ביכולתו לעבוד בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת שהולמת את השכלתו, כישוריו והניסיון התעסוקתי הקודם שלו, וכדי להשתלב בשוק העבודה הוא צריך לעבור הכשרה מקצועית, הוא זכאי לשיקום מקצועי (כל עוד הוא מתאים לכך ויוכל בהמשך להשתלב בשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד). בשיקום המקצועי נכללים, ברמת השתתפות, מכשירי לימוד (כולל ספרים וציוד), שכר לימוד, שכר דירה, דמי שיקום, נסיעות, וכן שירותי תמיכה והנגשה.

תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח הפרטית

אם העובד מבוטח בחברת ביטוח פרטית, בפוליסה שמכסה את נזקי תאונת העבודה, הוא יכול להגיש תביעת פיצויים גם כנגד חברה זו. תביעה שכזו יכול העובד להגיש ב-3 השנים הראשונות שלאחר התאונה.

הפוליסות שיכולות לכסות נזקי תאונות עבודה הן, בין היתר:

• פוליסת אובדן כושר עבודה
• פוליסת תאונות אישיות
• ביטוח מחלות קשות
• ביטוח בריאות פרטי
• נכות מתאונה.