מתי וכיצד נכון להגיש ערעור על החלטת קצין תגמולים

קצין תגמולים הוא אדם העובד באגף שיקום נכים במשרד הביטחון, ובמסגרת עבודתו הוא בוחן תביעות בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) ובהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). 

הוא מחליט, בין היתר, האם יש להכיר במשפחה מסוימת כמשפחה שכולה, מהן זכויות התשלומים והשיקום באשר לכל מקרה, וכן האם התובע בכלל זכאי להגיש תביעה. מאמר זה יענה על השאלות מתי וכיצד נכון להגיש ערעור על החלטת קצין תגמולים.

מתי פוגשים את קצין התגמולים וכיצד יש להתנהל מולו?

בטרם נתמקד בערעור על החלטת קצין תגמולים, נסביר באילו מקרים ניתן בכלל לפגוש קצין תגמולים, ומהי ההתנהלות הנכונה מולו.

מי שפוגש את קצין התגמולים הוא, בדרך כלל, תובע אשר נפגע במהלך שירותו הצבאי, או תובע שקרוב משפחתו נפטר בעודו משרת בצבא, ובפרט שנפטר כתוצאה מהיותו נכה.

החלטתו של קצין התגמולים מושפעת, בין היתר, מאופן התנהלות התובע מולו. עד לקבלת ההחלטה, על התובע:

• להגיש לקצין התגמולים בקשה רשמית.
• לצרף את האישורים, את העדויות ואת כל המסמכים האחרים שתומכים בבקשת התובע ויכולים להגביר את סיכויי קבלתה.
• להוכיח קשר סיבתי בין אירוע ספציפי שהתרחש בעת השירות, או תנאי השירות, לבין המצב הפיזי או הנפשי של התובע או של קרוב משפחתו.

בהתאם לכל אלה, קצין התגמולים מגבש את החלטתו.

ערעור על החלטת קצין תגמולים

ערעור על החלטת קצין תגמולים, אפשרי לאחר כל מקרה שבו קצין התגמולים מעדכן את התובע באשר להחלטתו. ניתן להגיש את הערעור לועדת הערעורים של בתי משפט השלום בירושלים, בתל אביב, בבאר שבע, בחיפה או בראשון לציון.

ניתן לעשות כן עד 30 ימים מהמועד שבו התקבלה החלטת קצין התגמולים. אם עוברים יותר מ-30 ימים ממועד זה ולא הוגש ערעור על ההחלטה – ההחלטה היא חלוטה והיא ניתנת לערעור רק בנסיבות החריגות שקבועות בחוק הנכים.

מכיוון שכדי לגבש את החלטתו, מסתמך קצין התגמולים על חוות דעת רפואית מטעם משרד הביטחון (והוא אף חייב לצרף חוות דעת זו להחלטתו) – הרי שגם לערעור על החלטת קצין תגמולים יש לצרף חוות דעת רפואית, שאינה מסכימה עם קביעתה של חוות הדעת הרפואית מטעם משרד הביטחון. בנוסף לחוות הדעת הרפואית, המערער צריך לצרף לערעור תצהיר/תצהירים.

יש לציין, שהליך ערעור על החלטת קצין תגמולים, נמשך, בדרך כלל, זמן רב, ולכן, נכון להגיש ערעור על החלטת קצין תגמולים רק במקרים בהם התובע מאמין בלב שלם שהוא זכאי לאחוזי נכות גבוהים יותר, או במקרים שבהם בקשתו נדחתה לחלוטין.

בנוסף, מכיוון שערעור על החלטת קצין תגמולים דורש הבנה יסודית של חוק הנכים ו/או חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, קיימת חשיבות רבה לכך שהערעור יוגש רק על ידי עורך דין משרד הביטחון, שעקב הידע והניסיון שלו, יודע לומר האם אכן יש סיכויים גבוהים לקבלת הערעור, ואם אין כאלה – הוא לעתים קרובות יודע מה ניתן לעשות כדי להגדילם.

לסיכום, את קצין התגמולים פוגשים, לרוב, תובעים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי, או תובעים שקרוב משפחתם נפטר כששירת בצבא, ובפרט שנפטר עקב נכותו. קצין התגמולים מגבש את החלטתו בהתאם לכל האסמכתאות המוגשות אליו ובהתאם להוכחת קשר סיבתי בין תנאי השירות או אירוע שהתרחש בעת השירות, לבין המצב הפיזי/הנפשי של התובע/של קרוב משפחתו.

ב-30 הימים הראשונים שלאחר המועד שבו התקבלה החלטת קצין התגמולים, ניתן להגיש ערעור על החלטתו. יש לצרף לערעור חוות דעת רפואית, וכן תצהיר/תצהירים. בנוסף, חשוב שהתובע יגיש ערעור רק אם הוא מאמין בלב שלם שהוא זכאי לאחוזי נכות גבוהים יותר, או אם בקשתו נדחתה לחלוטין. כמו כן, ישנה חשיבות רבה לכך שהערעור יוגש רק על ידי עורך דין משרד הביטחון.