מפתיע לגלות שברחבי הארץ מפוזרים נכסי מקרקעין שעדיין רשומים לפי תקני האימפריה העותומנית. שטחים מעין אלה נקראים "מקרקעין לא מוסדרים".
כפי שכל אדם שנולד מצטרף למרשם האוכלוסין ומקבל מספר זהות כך גם ביחס לנכסי מקרקעין ושטחי אדמה. לכל קרקע קיימת מעין "תעודת זהות" בדמות מספר החלקה והגוש שלה שקובע המרכז למיפוי ישראל.
עלותו של אדם על שטח אדמה או על נכס מקרקעין נרשמת במרשם המקרקעין המוכר יותר בשם "טאבו". על רישום הבעלות אמון אגף ייעודי במשרד המשפטים.
נכסי המקרקעין השונים ורישומם
כיום בישראל נחלקים נכסי המקרקעין לפי רישומם לשלושה סוגים.
- מקרקעין מוסדרים בהתאם לפקודת הסדר הזכויות
- מקרקעין לא מוסדרים או לא רשומים
- מקרקעין שעליהם נבנו בתים משותפים והם קטגוריה רישומית נפרדת.
כיצד בעל הקרקע יכול לדעת לאיזה סוג הקרקע שלו משויכת?
הבדיקה נעשית בהתאם למקורות הרישומיים של כל סוג. אם מדובר בנכס מקרקעין מוסדר הוא יופיע בפנקס הזכויות. עצם הרישום של הנכס בפנקס מהווה ראייה לכך שהנכס אכן מוסדר.
באם הקרקע לא מופיעה בפנקס ייתכן והיא אינה מוסדרת ככל הנראה היא תופיע בפנקס השטרות.
נכס מקרקעין שאינו מוסדר יהיה רשום בהתאם לשיטת הרישום הישנה שהייתה נהוגה כאמור בימי השלטון העותומני.
נכס מקרקעין מסוג זה אמנם רשום בטאבו אך הוא לא עבר את תהליך ההסדרה הדרוש.
כלומר, קיימים על הנכס פרטים ותיעוד אך הם יכולים להיות לא מעודכנים ולא מדויקים.
כשמתבצע רישום של מקרקעין שאינם מוסדרים, הדורש ביצוע מדידות עדכניות ומדויקות, לפי רוב יתברר שנתוני הקרקע שהופיעו בפנקס השטרות שונים ואפילו משמעותית מנתונים הקרקע האמיתיים.
במצב דברים שכזה קיימת אפשרות את שטח המגרש, קווי המתאר שלו ואת נתוניו ברישום המקרקעין.
רישום ראשוני של נכס מקרקעין בלתי מוסדר
כאמור, קיימים ברחבי הארץ נכסים רבים שאינם מוסדרים. רוב הנכסים שאינם מוסדרים מצויים באזור ירושלים , הגליל והנגב. חלק משטחי המקרקעין הללו לא רשומים על שם של אף אדם, גם לא בפנקס השטרות בשיטה הישנה.
חוק המקרקעין המסדיר את התחום החליף את הנחיות חוק הקרקעות העותומני אך לא ביטל את תוקפו ביחס לקרקעות שנרשמו בתקופתו.
בשל כך, אדם שירש או רכש נכס מקרקעין בלתי מוסדר יידרש להוכיח את הזכות שלו על הקרקע רק לפי הדין העותומני ולא לפי הדין החדש. לשם כך, יידרש בעל הזכויות בקרקע לבצע רישום של המקרקעין בפנקס הזכויות ולהסדירם.
הסדרת רישום של נכס בפנקס הזכויות
בכדי להסדיר את רישום המקרקעין על בעל הזכויות בקרקע להגיש בקשה לתיקון רישום שגוי של מקרקעין. הרישום הראשון של מקרקעין שאינם מוסדרים צריך להיות מוגש למפקח בלשכת המקרקעין. הבקשה צריכה להיות מפורטת ולהכיל את המסמכים הבאים:
תשריט – תשריט הוא בעצם המפה של תוכנית בניין עיר. יש לצרף את התשריט של השטח בתוספת השינויים שיש לערוך בו תוך צירוף חתימות של בעלי המקרקעין הגובלים בשטח האמור. את החתימות יש לאמת מול עורך דין המתמחה במקרקעין. באם לא הושגו חתימות, יש להוסיף תצהיר שיפרט את הסיבה להיעדרן.
בקשה לתיקונו של הרישום – תיקון של הכתובות והשמות של אנשים נוספים שהם בעלי זכויות באותו נכס, מלבד בעל הזכויות שחתם על הבקשה.
נסחי טאבו ותצהיר – יש לצרף את נסחי הטאבו של המגרשים הסמוכים כולל פרטי בעליהן. בנוסף, יש לצרף תצהיר שבמסגרתו מתחייב מגיש הבקשה על אמינות הרשימות והעובדות שצירף.