מהו שכר הטרחה שישולם לעו"ד המטפל בתיק תאונת דרכים

בכל שנה, אלפי ישראלים נפגעים בתאונות דרכים. לצד הנסיונות להשתקם מהפגיעה ולחזרה מהירה ככל האפשר לשגרה, מנסים הנפגעים גם לממש את זכותם לקבל פיצויים. לשם קבלת הפיצויים, נעזרים הנפגעים, בדרך כלל, בעורך דין, לו הם משלמים שכר טרחה. מאמר זה יענה, בין היתר, על השאלה מהו שכר הטרחה שישולם לעורך דין המטפל בתיק תאונת דרכים.

האם חובה לפנות לעורך דין לשם טיפול בתיק תאונת דרכים?

אמנם אין כל חוק שמחייב נפגע בתאונת דרכים לפנות לעורך דין, אך פעולה זו בהחלט מומלצת.

אחת מהסיבות לכך היא שאם תאונת הדרכים התרחשה במהלך עבודתו של הנפגע, בדרכו אליה או בצאתו ממנה – היא נחשבת גם לתאונת עבודה. במקרים כאלה, הנפגע לא תובע רק את החברה שמבטחת את הרכב בביטוח חובה, אלא הוא יכול וצריך לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי, וכן את קרן הפנסיה (אם כתוצאה מהתאונה אבד כושר עבודתו לזמן מסוים).

אדם "מן היישוב", כלומר אדם חסר ידע משפטי, יכול בהחלט שלא לדעת זאת, וכתוצאה מכך להפסיד סכומי כסף שהוא בהחלט זכאי להם. פנייה לעורך דין מונעת את האפשרות הזו.

גם אם תאונת הדרכים אינה תאונת עבודה, חשוב לפנות לעורך דין. זאת משום שחברת הביטוח יכולה לנסות ולהתחמק מתשלום פיצוי לנפגע, ולטעון, למשל, שכושר עבודתו של הנפגע כלל לא אבד, שתאונת הדרכים לא עומדת בתנאי פוליסת הביטוח, שהנפגע הפר את חובותיו כלפי חברת הביטוח, איחר במסירת הודעתו לחברה או לא העלה מספר תלונות לגבי הפגיעה.

אם הנפגע פונה לעורך דין, האחרון בודק האם ניכרים דברי אמת בטענות חברת הביטוח, ויודע כיצד לנהל משא ומתן עם חברת הביטוח במידת הצורך, מה שיכול בהחלט להגביר את הסיכוי לכך שחברת הביטוח אכן תשלם פיצוי לנפגע, ולא זו אף זו, אלא את הפיצוי המקסימלי. נפגע שלא פונה לעורך דין, יכול לקבל בהכנעה את טענותיה של חברת הביטוח, גם אם הן חסרות כל שחר, ובסופו של דבר לא לקבל כל פיצוי, ולבטח לא פיצוי בגובה שאכן מגיע לו.

בנוסף, כחלק מתפקידו, מוודא עורך הדין שבידי הנפגע יש את כל המסמכים הדרושים לשם הגברת הסיכוי לקבל פיצוי הולם – על כך יפורט בהמשך.

איך מחושב שכר הטרחה לעורך דין המטפל בתיק תאונת דרכים?

שכר טרחה לעורך דין תאונת דרכים מחושב כאחוזים מסכום הפיצוי שבית המשפט פוסק לטובת הנפגע. הדבר תלוי גם בשאלה האם בכלל הוגשה תביעה לבית המשפט, ואם כן – כיצד הסתיימה:

• אם עוד לפני שהוגשה תביעה לבית המשפט, הושגה פשרה – שכר הטרחה לא יעלה על 8% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ
• אם הוגשה תביעה לבית המשפט ולאחר מכן הושגה פשרה – שכר הטרחה לא יעלה על 11% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ
• אם התביעה הסתיימה בפסק דין – שכר הטרחה לא יעלה על 13% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ.

לסכום הפיצוי שקובע בית המשפט, מוסיפה חברת הביטוח תשלום של 8%, 11% או 13% בתוספת מע"מ, לפי גובה שכר הטרחה לעורך הדין. אם הנפגע שילם לעורך הדין שכר טרחה שגבוה מהתעריף המירבי, הוא זכאי להחזר של הסכום אותו לא אמור היה לשלם.

פעולות נוספות שחשוב לעשות לאחר פגיעה בתאונת דרכים

מלבד פנייה לעורך דין, ישנן פעולות נוספות שחשוב שכל נפגע בתאונת דרכים יבצע:

• פעולות תיעוד: יש לצלם את זירת התאונה, את כל הרכבים שהיו מעורבים בתאונה וכן את העדים לה. בנוסף, יש לאסוף את פרטיהם האישיים של כל המעורבים בתאונה: שמות מלאים, מספרי טלפון, ולצלם את תעודות הזהות, את רישיונות הנהיגה, את רישיונות הרכבים ואת תעודות הביטוח.
• פנייה לטיפול רפואי: פנייה מיידית לטיפול רפואי לא מאפשרת לחברת הביטוח לטעון שאין קשר בין התאונה לבין הנזק שנגרם לנפגע. הנפגע צריך למסור לרופאיו פרטים מדויקים ומפורטים ככל הניתן, הן באשר לפרטי התאונה והן באשר לתחושותיו.
• איסוף מסמכים רפואיים: למשל דו"ח ביניים מרופא באשר למצבו הרפואי של הנפגע, מכתב שחרור מבית החולים, צילומים שנעשו בעקבות התאונה, וכן תיעוד הוצאות רפואיות (הוצאות עקב נסיעות לטיפולים רפואיים, הוצאות עקב רכישת תרופות וכדומה).
• דיווח למשטרה: על הנפגע למסור למשטרה את פרטיהם האישיים של כל המעורבים בתאונה (כולל פרטיו האישיים שלו), ולציין מתי בדיוק התרחשה התאונה. לדיווחו, צריך הנפגע לצרף תעודה מזהה, רישיון נהיגה, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה וכן את אחד מהמסמכים הרפואיים שעל הנפגע לאסוף, שכן מסמך זה מוכיח שהנפגע אכן קיבל טיפול רפואי עקב התאונה.