מקום העבודה הוא במקרים רבים, המקום האחרון שנחשוב שאנו עלולים להיפגע בו. אבל תאונות יכולות לקרות גם במקום העבודה. אם נפגעת במקום העבודה, או בדרך אליו או ממנו, יתכן שיש לך זכאות לפיצויים וטיפולים עד לשיקום ואף פיצויי על הפסד ימי העבודה.
תאונת עבודה יכולה להיות אחד משלושה מקרים
- פגיעה בעבודה – תאונה שנגרמה תוך כדי העבודה או בדרך לעבודה או ממנה.
- מחלת מקצוע – מחלה שנגרמת עקב חשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה.
- מיקרו טראומה – פגיעה המתרחשת מפעולות חזרתיות, כחלק מהעבודה.
מי שמבטח נגד תאונות עבודה הוא המוסד לביטוח לאומי, ברוב המקרים, ויש גם ביטוחים מקצועיים פרטיים וקרנות פנסיה.
בכל מקרה של פגיעה בעבודה, מומלץ לפנות לעו״ד בתחום תאונות עבודה על מנת שזה יפעל כדי למקסם את הפיצוי המגיע לכם.
מה עוד יכול להיחשב כפגיעה בעבודה?
תקנות הביטוח הלאומי מפרטות מהן מחלות מקצוע, מדובר על מחלות שמתפתחות עם הזמן ולא באופן אופייני לתאונה, למשל: ירידה בשמיעה – עקב עבודה במקום רועש, מחלות עור – שנגרמו כתוצאה מחשיפה לשמש או לחומרים מסוכנים שנמצאים במקום העבודה. גם צרידות של מורים ומרצים עקב מאמץ יכולה להיחשב מחלת מקצוע.
פגיעה מינית במקום העבודה יכולה לחשב כתאונת עבודה במידה ונדרש טיפול רפואי או נפשי בעקבות הפגיעה. יש גם פגיעה רגשית שיכולה להיגרם עקב התעמרות או התעללות במקום העבודה. בעקרון אם מדובר בפגיעה שהשפיע על התפקוד במקום העבודה, ונדרש טיפול או שיקום, יתכן שתוכר כתאונת עבודה.
חזרתי לעבודה אחרי תאונת עבודה – מה צריך לדעת?
ישנם מקרים שבהם העובד מסוגל לחזור לעבודה, אך רק בהיקף שעות קצר ממה שנהג לעבוד בעבר.
במקרה שמדובר בפגיעה שבעקבותיה נקבעת לעובד נכות זמנית או בפגיעה בלתי הפיכה והוא אינו יכול לשוב לעבודתו, על העובד לפנות לרופא תעסוקתי ולקבל את הנחיותיו.
בעצם השינוי במצבו הבריאותי של העובד, עשויה להיגרם ירידה בתפוקתו. במידה והמעסיק לא יכול לדרוש מהעובד להמשיך בתפקידו, עקב המצב הבריאותי, יש מקום להכיר בצורך בשינוי תפקיד או משרה. במקרים בהם המעסיק לא יוכל לבוא לקראת העובד עם הצעה לשינוי אופי המשרה והתאמתה למצבו החדש של העובד, העובד יכול להתפטר בדין מפוטר.
מצד שני, בכפוף לקיומו של שימוע ובכפוף לכל דין, המעסיק יוכל לפטר את העובד ולשלם לו את מלוא זכויותיו על פי חוק.
האם מותר לנכות דמי מחלה על ימי היעדרות עקב פגיעה בתאונת עבודה?
כאשר עובד נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה, הוא זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, מכוח חוק הביטוח הלאומי. העובד לא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה, שכן מדובר בפיצוי לו זכאי העובד, על פי חיקוק.
מאותה סיבה, בתקופה שבה העובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של עובד, גם לא את הסכום בגין 12 הימים, תקופת הזכאות הראשונה, אותם משלם המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
חשוב לזכור שההתחשבנות תהיה בין המעסיק לבין המוסד לביטוח לאומי. העובד אינו מעורב בתהליך זה ולכן הוא זכאי, לקבל את מלוא דמי הפגיעה, מהמוסד לביטוח לאומי.
תאונת עבודה כעצמאי, מוכרת בביטוח לאומי?
עובד עצמאי שדואג לשלם בקביעות את דמי הביטוח הלאומי, לרוב יהיה זכאי לפיצוי בגין תאונת עבודה. יתכן שיהיו זכויות נוספות שיקבל באם יוכר כנפגע תאונת עבודה. בכל מקרה, עצמאים ושכירים שמבוטחים בביטוח לאומי, מכסים את עצמם מראש למקרים של תאונות עבודה.
לסיכום, כאשר מתרחשת תאונה במקום העבודה, או בדרך אליו או ממנו, חשוב לברר את הזכויות לפיצויים וטיפולים מול עו״ד מומחה בתאונות עבודה.
גם לעצמאי יש פיצויים לפי חוק אם נפגע במהלך עבודתו, וההגדרות של מקום עבודה במקרה זה גמישות יותר. כאשר עובד משלם דמי ביטוח לאומי, הוא מכוסה כנגד תאונות עבודה וחשוב לזכור זאת הן כמקימים עסק עצמאי והן כשמתקבלים לעבוד כשכירים.