את המונח "עוגמת נפש", ניתן לפגוש כמעט בכל תביעה בכל תחום ונהוג לחשוב, כי המדובר בעילת תביעה מאולצת שכל תכליתה הינה "לנפח את התביעה" או "לתבוע סכום גדול כדי שיהיה על מה להתמקח וממה לרדת". אך סברה זו אינה בהכרח נכונה.
התשובה לשאלה שבכותרת חיובית בהחלט ולו משום שמערכת יחסי עובד מעביד, הינה מעצם טיבה עמוסת רגשות ויצרים, אינטרסים ואינטריגות ולכן, כאשר מעביד פוגע בזכות עובד, אין המדובר בנזק כספי גרידא והצפת הפגיעה הנפשית הינה הכרחית ובאה בדמות רכיב עוגמת הנפש בתביעה.
עוגמת נפש – מהי?
ההגדרה הרווחת – עוגמת נפש הינה נזק לא ממוני, אשר על פי רוב נתבעת כדי להביע שאט נפש של התובע מהתנהלות הנתבע ומהנזקים שנגרמו לתובע בגללה, או כדי להביע את המצוקה הרבה שבה נמצא תובע בגלל התנהגות נתבע.
"עילת עוגמת נפש" – עילה נלווית ולא עצמאית
לעיתים רחוקות יכולה עילת עוגמת נפש לעמוד לבדה בבסיס תביעה. לא כך הוא בתחום של דיני עבודה. בתחום זה עוגמת נפש הינה תמיד עילה נלווית לעילות תביעה אחרות, אשר הן אלו אשר גורמות לפגיעה נפשית חמורה אצל העובד. כך למשל:
- בעילת תביעה של פיטורין שלא כדין של עובד שפוטר בשל אפליה אסורה בשל נטייתו המינית- מעבר להפרה של הוראות החוק, הרי שיש כאן פגיעה חמורה בנפשו של האדם שהופלה ולכן, בית הדין ירצה לתת ביטוי לעוגמת נפש זו בדמות פיצוי
- כאשר העובד מצוי בסביבת עבודה "עוינת"- נניח שהעובד היה היחיד שסירב לבצע פעולה לא הולמת בעבודה ואז, יוצא מצב שכל העובדים והמנהלים סביבו ממררים את חייו בעבודה כי הוא העז לפעול בניגוד לכלל.
- כאשר העובד חווה "התעמרות" בעבודה מצד מעסיקו או מעסיקיו.
כיצד יוכל עובד להוכיח עוגמת נפש?
השכיל העובד לעשות לו טרם הגיש תביעה כנגד מעסיקו, דאג לתעד את ההתנהלות בעבודה שהסבה לו עוגמת נפש: הקליט שיחות עם מעסיקו, שמר התכתבויות מעליבות, שמר התכתבויות מיילים פוגעניים, צילם תמונות או סרטונים, גייס לטובתו עובד או שניים שיעידו לטובתו.
למעשה וככל שניתן יהיה, כדאי שהעובד ישמור כל ראיה בעצם, שיש בה כדי להראות כי נגרמה לו עוגמת נפש המצדיקה פיצוי.
כיצד יקבע הפיצוי בגין עוגמת נפש?
עילה זו אינה מוסדרת בחקיקה ולכן אין רשימת כללים או מבחנים שבהתקיימם ניתן יהיה לדעת אם לפסוק פיצוי ובאיזה שיעור.
יוצא, כי בית הדין הוא זה אשר מפעיל שיקול דעת ומחליט לגבי פיצוי וכמה, לאחר שבחן כל מקרה לפי נסיבותיו, לפי הוראת החוק שהופרה, לפי הזכות שנפגעה, לפי הפגיעה והנזק הנפשי שנגרם לעובד, לפי תום הלב שניכר או שלא ניכר בהתנהלות המעסיק.
ברור, כי ככל שהפגיעה בעובד גדולה וחמורה יותר- יטה בית הדין לפסוק פיצוי גבוה יותר בגין עוגמת הנפש למרות שבאופן כללי, פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש הינה נדירה ביותר.
מטרת הפיצוי בגין עילת עוגמת נפש
כבר נאמר שפיצוי זה יינתן במשורה משום שאין שיעורו מוסדר אלא תלוי ברצון ובשיקול הדעת השופטים, אך שיבחר בית הדין לתיתו, יעשה זאת כאשר יהיה ברצונו לא רק לפצות את העובד בגין עוגמת הנפש, אלא גם ירצה להעניש את המעסיק.
אמנם לעיתים עילת עוגמת הנפש נראית מעט מאולצת, כאמור, אך במקרים רבים מביעה היא את הפגיעה הנפשית האמיתית שחווה עובד בשל התנהגות מעסיקו כלפיו ובדרך כלל, בחוסר תום לב משווע ולכן, ראוי שתהיה לעובד האופציה להיפרע אף בפן הנפשי ממעסיקו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר