תפקידו של הנוטריון

מאמר זה יעסוק במספר שאלות בנוגע לנוטריון. מהם סמכויותיו, האבחנה בינו לבין עו"ד וההבדלים בהגדרות התפקיד בין נוטריון בארץ לכזה בחו"ל. סמכויותיו של הנוטריון מוגדרות בחוק הנוטריונים (להלן: "החוק"). הנוטריון לא רשאי לבצע שום פעולה שלא במסגרת הדין.

• סעיף 3 לחוק: הנוטריון הוא עו"ד במקצועו, עם וותק של פחות עשר שנים בתחום עריכת דין.
• סעיף 1 לחוק: הסמכות להענקת שירותי נוטריון לציבור, נתונה לבעלי רישיון נוטריון בלבד. הגוף האחראי על הענקת רישיונות נוטריוניים, הוא ועדת הרישיונות, במשרד המשפטים.
• סעיף 2 לחוק: מונה את התנאים לקבלת רישיון נוטריון וכל עורך דין, העומד בתנאים הללו, יכול להגיש בקשה. בהעדרה של מניעה למילוי תפקיד הנוטריון, יקבל כל מועמד מתאים, את הרישיון.
• סעיף 7 לחוק: קובע את סמכויותיו של הנוטריון, סמכויות ייחודיות המצויות בידיו בלבד. אם אנו מסתכלים על סמכויותיו של הנוטריון ניתן לראות שמדובר בסמכויות דומות מאוד לאלה של עו"ד (דוגמא – סעיף 7(1) קובע שנוטריון מוסמך לאמת חתימה על מסמך).

ציינו שנוטריון דומה סמכויותיו לאלה של עו"ד, נשאלת השאלה האם בכל זאת ישנם הבדלים בין שני התפקידים?

עו"ד נוטריון ומה שביניהם

כאשר עורך-דין הופך לנוטריון הוא חייב לסגל לעצמו דרך מחשבה שונה לגמרי מזו שהיה רגיל לה כעורך-דין. בתוקף תפקידו כנוטריון הוא חייב להגן על החוק ורק על החוק אפילו אם זה נוגד את האינטרס של ה"לקוח" הפונה אליו. עורך-דין שאינו מסוגל להפעיל מתג נפשי שכזה אסור לו, לדעתי, לשמש כנוטריון.

דוגמא מובהקת להבדלים בין שני המקצועות טמונה בהסתכלות לעבר מדינות שונות. במרבית המדינות קיימת לשכת עו"ד המיועדת כמובן אך ורק לעורכי דין, וקיימת לשכת נוטריונים, המיועדת אך ורק לנוטריונים. במלים פשוטות – קיימת הבחנה ברורה בין מקצוע עריכת הדין למקצוע הנוטריון והדבר היחיד המקשר בין שני המקצועות הוא (וגם זה לא בכל המדינות) ההשכלה המשפטית המשותפת לשני המקצועות.

למעשה ההפרדה הגמורה בין תפקידי עורך דין לתפקידי נוטריון מתבקשת מאליה. עורך דין, מעצם טיב תפקידו ועבודתו הנו "צד" בכל הדברים בהם הוא עוסק. הוא מייעץ ללקוחותיו כיצד לנהל ענייניהם, כיצד לכלכל מעשיהם כאשר הוא – מתוקף החוק ובתוקף תפקידו – מזדהה עם הלקוח הזדהות מלאה ועושה ככל אשר לאל ידו, במסגרת החוק, כמובן, כדי לעזור ללקוחו לנצל כל פרצה, לקונה, ניסוח לא מדויק וכו' בחוק. מתפקידו של עורך הדין הוא להגן על לקוחו נגד החוק – במסגרת החוק.

לעומתו, בכל מקום בו מוגדר תפקיד הנוטריון – הבולט בהגדרה הוא היותו של הנוטריון ניטרלי בכל עיסוקיו. הלכה למעשה אין לנוטריון לקוח, כי "הלקוח" של הנוטריון הוא החוק ומתפקידו לשמור על ביצוע החוק וזאת בעיקר בצד הלא מהותי שלו אלא בצידו הפורמאלי. כחלק מהאבחנה בין נוטריון ועו"ד, אנו חייבים לבדוק גם את האבחנה בין נוטריונים במדינת ישראל ונוטריונים במדינות אחרות.

אבחנה בין נוטריונים בישראל ונוטריונים בחו"ל

עורך דין נוטריון בארץ – עד שנת 1976, כל המסמכים שהיו מיועדים לשימוש בחו"ל או בשימוש פנימי בארץ נדרשו לעבור תהליך חתימה ואישור בידי גורם מוסמך. באותה שנה, הוקמה מחלקה מיוחדת עבור אישור נוטריונים, אשר החליטה לאגד את כל נושא חתימת המסמכים תחת תפקיד אחד שמוכר לנו כיום בתור נוטריון.

הנוטריון הוא למעשה עורך דין שקיבל הסמכה נוספת במטרה לאשר, לחתום, לתרגם ולערוך מסמכים בעלי תוקף משפטי. מסמך המקבל אישור בידי נוטריון הוא מסמך שניתן להשתמש בו כראיה לכל דבר, הן בבית המשפט בארץ והן מול רשויות שונות ברחבי העולם.

נוטריון בחו"ל – בחלק הקודם ציינו שהמשותף לעו"ד ולנוטריון זה ההשכלה המשפטית שלהם וגם זה לא מוחלט. בארה"ב לדוגמא, נוטריון לא מוכרח להיות אדם בעל השכלה בעריכת דין, אלא מספיק שיעבור קורס מקצועי קצר כדי לזכות בתואר הזה.

הפערים בין המקצועות מאפשרים לנוטריונים בחו"ל להתארגן באגודות מקצועיות, כאשר בארץ, מאחר והנוטריונים הם גם עורכי דין, לא קיימת התאגדות נפרדת עבור המקצוע הזה בפרט.

מאחורי ההפרדה הזו עומד רציונל ברור – נוטריון מתוקף תפקידו נדרש להיות ניטראלי ככל האפשר. עוד הבדל משמעותי בין המדינות הוא הגדרת התפקיד. בארץ הנוטריונים כפופים לחוק, ואין הם יכולים לחרוג ממסגרתו ומסמכויותיו. בחו"ל, לעומת זאת, לנוטריונים תפקידים רבים והם מתעסקים בין היתר בגביית חובות, צוואות, עסקאות נדל"ן ועוד.

לסיכום, במאמר ניסינו לתחום את סמכויותיו של עורך דין נוטריון. הראנו את הפערים בין העו"ד לנוטריון וההבדלים בין הנוטריונים בארץ ובחו"ל. אני מקווה שהמאמר ענה על כל השאלות.